תנחומים ליאיר מימון, בוגר תואר שני בפקולטה, על נפילת בנו רועי אברהם מימון ז"ל בלחימה בעזה

אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת מימון, ומשתפים איתכם את מילות ההספד שנשא יאיר מימון, בוגר הפקולטה, לבנו:

לרועי אברהם הבן היקר שלנו,
מבין הדברים החזקים ביותר שאנחנו זוכרים ממך הוא המוסר הגבוה
שלך וכוח הרצון החזק שלך. הם עזרו לך לזהות מה הדברים
החשובים ביותר בחיים שלך וליישם אותם עם כוח רצון חזק. היה לך
חשוב לא לפגוע באף אחד, אפילו לא בחיות ולכן הפכת לטבעוני.
האמת, השלום, האהבה והאכפתיות היו חשובים לך ולכן פעלת
הרבה כדי להפיץ אותם סביבך.
אני לא אמשיך לפרט בנושא של התכונות ושל המעשים שלך היות
שאני מניח שמי שידבר אחריי יפרט יותר עליהם.
נפגשתי שלשום עם המוות שלך, הפגישה היתה לי מאוד מאוד
עוצמתית, כל כך עוצמתית שאפילו קשה לקלוט ולהבין אותה.
בזמן המוות הקליפות נעלמות, הגוף הולך, ואז מופיע האור החזק
שנמצא מאחורי הקליפות. זה מאוד עוצמתי. מצד אחד אני פוגש את
העוצמה הזאת ומצד שני יש לי געגועים מאוד מאוד עוצמתיים למי
שהיית בתוך הגוף שלך ואז מופיעים הזכרונות שיש לי ממך, עוד
מהיותך עובר, שכבר אז דיברתי איתך ושרתי לך ועד הפעם האחרונה
שראיתי אותך, בפעם האחרונה שיצאת להילחם בעזה. היה לך קשה
לצאת להילחם היות שלא רצית לפגוע באף אחד אך היה לך גם כל
כך חשוב להגן על המולדת שלנו, אמרת שאתה נלחם ומסתכן למען
כולנו, כדי שנוכל להרגיש בטוחים במדינה שלנו. בזמן המלחמה
הלכנו לחתונה של אחיין שלי, כשחזרת לחופשה מעזה, שאלת אותנו
אם נהנינו בחתונה וענינו לך שאין לנו אפשרות להנות בזמן שיש
מלחמה בעזה. אז ענית לנו שבשביל זה אתה נלחם ומסתכן, גם כדי
שהאזרחים בישראל יוכלו לנהל חיים רגילים ולשמוח.
הכאב מאוד חזק. הדבר העיקרי שמנחם אותי זה להתחבר לאור
האלקי, באור הזה יש אמת, שלום ואהבה מאוד גדולים. האור הזה
הוא זה שמנחם אותי מאוד. משם שאני מקבל נחמה. עכשיו אני מבין
היטב את הביטוי "מן השמיים תנוחמו" היות שאכן משם מגיעה
הנחמה שלי.
לכן החלטתי לא לצעוד בדרך של השכול, של הדרמות, של הכאב ושל
הצער אלא להתחבר לאור האלקי שהוא כל כך נעים וכל כך מרפא.
מהמקום הזה אני מצליח להתחבר אליך רועי, ולדעת שאתה עדיין
קיים ושאפשר עדיין להרגיש אותך, שם אני מוצא נחמה. שם אני
מרגיש אותך ויודע היטב שטוב לך.
ברור לי שהמלחמה שיש לנו עם האויבים מבחוץ, לא רק עם הערבים
אלא גם עם מדינות שלא מרשות לנו להגן על עצמנו, היא השתקפות
של המלחמה שיש לנו בתוכינו. יש לזכור שהמלחמה הזאת עם
האויבים במחוץ, פרצה אחרי שבתוך עם ישראל, היו מלחמות קיום
מאוד קשות: בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילוניים, בעד דעות
מסוימות או נגד דעות מסוימות. אני זוכר את המלחמה המבישה
בינינו ביום כיפור האחרון בנושא של בתי כנסת שהוקמו. אחרי
האירוע הזה בכיתי כל הלילה ולא מצאתי מנוחה: איך אנחנו, בתוך
העם שלנו, נלחמים כל כך קשה בינינו. אני לא בא בטענות לשום צד,
אני מבין וגם מכבד כל צד. אך אני מסתכל על הסבל שבסופו של דבר
נוצר לכל הצדדים. לדעתי, המלחמה בתוכנו היא זאת שהביאה עלינו
את המלחמה הקשה הזאת עם האויבים מבחוץ. כשתחקרו אויבים
ושאלו אותם מדוע הם תקפו דווקא במועד הזה, הם ענו שבגלל
שבמועד הזה היו הרבה סכסוכים בין היהודים שמחלישים את
היהודים. לדעתי המלחמה בינינו נגרמה היות שאנחנו, עם ישראל,
שכחנו מי אנחנו בתור עם ישראל ולכן שכחנו מה העיקר ונלחמנו
בינינו למען התפל. העיקר הוא לא לאן הכסף במדינה ילך – זה בכלל
לא חשוב – ולא מי ינחיל בכוח את הדעות שלו לתוך הפוליטיקה או
לתוך עם המדינה, ולא לגרום לשנאה, לא כדי לקבל כסף או השפעה
מסוימת או עוצמה או כבוד או שליטה מסוימת. לכן בגלל המלחמה
הזאת בינינו, איבדנו את רועי אברהם, בני בכורי אשר אהבתי. איזה
מחיר כבד מאוד אנחנו משלמים על המלחמות האלה בינינו על
דברים תפלים לחלוטין.
העיקר הוא שנזכור מי אנחנו באמת, מה המטרה שלנו בתור עם ומה
מסוגלת לעשות האהבה שבינינו.
בתקווה שבקרוב יגיעו הימים שבהם ישכון שלום בינינו ואהבה בינינו
וכבוד לכל אחד, לא משנה אם אנחנו לא מסכימים עם הדעות שלו.
שלא נילחם בגלל ההבדלים בינינו אלא נבין מה עושה את ההבדלים
ומה הסבל שיושב עמוק בפנים שגורם לבן אדם להילחם על משהו
במקום לעשות שלום עם אדם אחר. אז נוכל לפתור את הסבל
ולהשכין שלום. אלו יהיו ימים שבהם ניתן זכות קיום וכבוד לכל אדם
לפי האמת האמיתית שלו. אז לא נצטרך עוד את המלחמות האלה
עם האויבים מבחוץ שלדעתי מביאים אותם מלמעלה כדי להשקיט
מעט את המלחמה התפלה בתוכינו. לכן כשנגיע לשלום בינינו אז לא
נצטרך עוד את השכול ואת הצער האַ יוֹם ונורה שהמלחמה גורמת
להן.
נזכור שאם השלום והאהבה בינינו לא יגיעו מהדרגים הגבוהים, מתוך
הפוליטיקה או מתוך התקשורת, אז אנחנו יכולים להצמיח אותו
מלמטה, מתוך העם, מתוך האנשים הקטנים, לכל אדם ואדם יש
חשיבות, ואז הוא יצמח כלפי מעלה.
לכן לא הימין ולא השמאל יביאו לשלום. לא הדתיים בנפרד ולא
החילונים בנפרד יביאו לשלום. רק כולנו ביחד נוכל להצמיח שלום. רק
השלום בינינו, לא משהו אחר, ימנע את המלחמות עם השכנים שלנו.
ואז לא נצטרך לשלם את המחיר המאוד מאוד גבוה שהמשפחה שלי
וגם משפחות אחרות עכשיו משלמות.
זה מה שאני רוצה להנחיל כצוואתו של רועי אברהם שכפי שציינתי
בהתחלה, הערכים של אמת, של שלום, של אהבה ושל אכפתיות היו
לו מאוד חשובים.