הבוגרים שלנו

לוחמת המפרץ – ד"ר ליהי ברמן-שחר

h

ד"ר ליהי שחר ברמן, בוגרת שלושה תארים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, כיום עמיתה בתכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ופעילה חברתית סביבתית.

ליהי מספרת: "במהלך התואר הראשון בהנדסה ביו-רפואית, התנדבתי בתכנית קמפוס ירוק ושם הכרתי את בן זוגי, דותן ברמן. כילדה שגדלה ליד הכנרת, הפרויקט הראשון שיזמתי והובלתי היה התקנת חסכמים בכל ברזי הטכניון. בהמשך הצטרפתי למגמה ירוקה בפעילות נגד התעשייה הפטרוכימית.

לאחר סיום התואר הראשון עבדתי שלוש שנים כמהנדסת מחקר ופיתוח בהיי-טק וחזרתי ללימודים גבוהים. מתוך העניין שלי במה שקורה במפרץ חיפה, חיפשתי מעבדה העוסקת במערכת הנשימה, והצטרפתי למעבדה של פרופ' ג'וזואה שניטמן.

במהלך התואר השני והשלישי הובלתי את הפעילות של ארגון מגמה ירוקה בחיפה. השתתפתי במעל 100 אייטמים בתקשורת, הרציתי במעל 100 חוגי בית, יחד עם חברי ארגנתי הפגנות ופעילויות ציבוריות ועבדתי באופן אינטנסיבי מול מקבלי ההחלטות ברמה המקומית וברמה הארצית.

את כל הפעילות שלי עשיתי בגיבוי מלא של המנחה שלי, פרופ' ג'וזואה שניטמן, שהמוטו שלו היה 'תעשו מה שאתם רוצים, כל עוד אתם מתקדמים במחקר'. זכור לי אפילו אירוע אחד, בו ג'וזואה דחה פגישה של קבוצת המחקר בשעה כדי לאפשר לי להשתתף בהפגנה ברחבת בית המשפט המחוזי לסגירת מיכל האמוניה".

ליהי נבחרה בשנת 2019 כאחת הנשים המשפיעות בישראל ע"י עיתון גלובס, ואף זכתה בפרס נחמה ריבלין לקיימות, יחד עם חבריה וחברותיה למאבק, פעילי הסביבה בחיפה.

כיום ליהי עושה פוסט-דוקטורט במסגרת תכנית 'ממשק' של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – תכנית המאפשרת לבעלי תואר שלישי להשתלב בתפקידי ייעוץ במשרדי ממשלה ובכך להשפיע על המדיניות שלה.

"במסגרת תכנית ממשק אני עושה התמחות ברשות מקרקעי ישראל, שם אני מקדמת את התכנית לסגירת בתי הזיקוק ומתכללת את היערכות משק האנרגיה לכך. בנוסף, בסוף יוני תעלה לערוץ הוט 8 סדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים מאת היוצר אורי רוזנווקס המלווה את הפעילות האקטיביסטית של חבריי ושלי בשלוש השנים האחרונות".

היזם שהפך מוצר להצערת העור למסכה בלתי נראית - ישי אתר

h

ישי אתר, בוגר תואר שני בפקולטה ויזם ותיק בתחום מדעי החיים, הקים את חברת BioChange – Regenerating life המפתחת טכנולוגיה חדשנית לשיקום רקמות (regenerative medicine) והצערת העור.

עם התפרצות הקורונה, החליטו ב-BioChange להתגייס ופיתחו מוצר המיועד להקטנת סיכויי ההידבקות וההדבקה בוירוס.

כשהחלה מגפת הקורונה, ניסתה ביוצ'יינג', כמו חברות רבות בישראל, לחשוב איך לעזור. התוצאה – מוצר לריסוס בתוך האף והפה, המבוסס על הטכנולוגיה של החברה ומקטין את סיכוני ההידבקות וההדבקה.

אתר: "אנחנו קוראים לזה ה-Bio Wall, כמו Firewall. הוא מתפזר על הדפנות הפנימיות של האף והפה ומייצר שכבה אלסטית דקה המהווה הגנה מפני חדירת וירוסים או מזהמים אחרים לגוף. מעין מסכה פנימית לאנשים שלא רוצים ללכת עם מסכות. זה מחזיק שם כמה שעות ואפשר להשתמש בזה כשעולים לטיסה או מגיעים לפגישה. בנוסף לקורונה, מוצר כזה יכול לעזור גם נגד מחלות נשימתיות אחרות ואפילו אלרגיות".

זה לא מפריע לנשום? "לא, אני עצמי ניסיתי ובקושי הרגשתי את זה". בכל זאת, החברה מתכננת ניסוי. "אנחנו חושבים שזה עובד, אז למה שזה לא יהיה מוכח?", אומר אתר. "כנראה נוציא את הפיתוח לחברת ספין אוף, כי ביוצ'יינג' עוסקת ברפואה רגנרטיבית ותמשיך במיקוד הזה".

ביוצ’יינג’

הוקמה בשנת 2015 על ידי ישי אתר, המשמש גם כמנכ"ל. פיתחה מוצר לחידוש תאי העור, ועל בסיס הטכנולוגיה שלו פ יתחה מוצר נוסף למניעת הדבקה והידבקות בקורונה.

h

כך מדפיסים ידיים רובוטיות לילדים בתלת-ממד – יאיר הרבסט ושונית פולינסקי

מיזם משותף של הטכניון ועמותת Haifa3D מייצר תותבות חכמות לילדים בהדפסה תלת-ממדית. "מילדים נחבאים אל הכלים הם הופכים לגיבורי-העל של הכיתה"

יאיר הרבסט ושונית פולינסקי, בוגרי הפקולטה וכעת דוקטורנטים במעבדת פרופ' אלון וולף לביורובוטיקה וביומכניקה בהנדסת מכונות, מספרים על המיזם שהחל כפרוייקט גמר בתואר הראשון בהנדסה ביו-רפואית והתפתח למיזם רב-תחומי מעורר השראה.

חיבור בין חוקרים בטכניון לעמותת Haifa3D הוביל לייצור של ידיים רובוטיות לילדים קטועי יד במסגרת "תנו לי יד בתלת-מימד".

ילדים קטועי יד אינם זכאים בישראל לידיים תותבות חכמות אלא רק לפרוטזות אסתטיות שאינן מסייעות להן מבחינה תפקודית. הפרויקט המשותף ממלא את החוסר הזה ומספק לילדים – ללא תשלום – ידיים המותאמות להם אישית.

פרופ' יורם פלטי "אמרו לי, למה ללכת לסרטן הכי קשה, אך האמנתי בטכנולוגיה"

h
האונקולוגים לא תמיד פרגנו, הרבה גבות הורמו, אבל טכנולוגיית השדות החשמליים שהמציא פרופ' יורם פלטי לטיפול בסרטן המוח משיגה תוצאות מרשימות וייתכן שתהיה אפקטיבית גם בסוגי סרטן נוספים. החברה שהקים, נובוקיור, כבר שווה היום 1.1 מיליארד דולר בנאסד"ק. עכשיו פלטי בן ה-78 שועט לעבר היעד הבא: שדות חשמליים כתחליף לאנטיביוטיקה

רואנה שקיופו בוגרת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית מספרת מה קרה לה כשבאה ללמוד בטכניון

h

אחת מ-50 המצאות השנה 2018 - אסף קהת ואייל לנטרנרי

h

לפני שנולד ילד, רוב האנשים לא מדמיינים את עצמם מסתובבים במטבח באמצע הלילה עם קערות מים חמים, מנסים לחמם חלב שאוב לצלילי תינוק צורח. שני בוגרי הטכניון מצאו דרך לזרז משמעותית את החימום – ועשו מזה קריירה. הבקבוק הייעודי לחלב אם שפיתחו כבר נמכר במיליוני דולרים, והשבוע אפילו נבחר על ידי מגזין "טיים" לאחת מהמצאות השנה.

המהנדסת שפיתחה טכנולוגיה ששינתה את חייה

h

אחרי שנים של התקפי חרדה קשים החליטה עדי ולך, מהנדסת ביו־רפואה, למצוא פתרון למצוקה שלה בעצמה. מכשיר נייד המבוסס על תרגול נשימות שפיתחה – שינה את חייה

נורה נוסייר, בוגרת הנדסה ביו-רפואית בטכניון, היא מייסדת ומנהלת פיתוח בחברת סטארט-אפ Nurami Medical בתחום הנדסת הרקמות, גייסה למעלה מ-2.5 מיליון שקל.

h

חברת קורינדוס (Corindus)שהקים פרופ' רפי ביאר מפתחת מערכת רובוטית להליכי צינתור.

h

חברת קורינדוס (Corindus) שהקים פרופ' רפי ביאר נמכרת ב-1.1 מיליארד דולר לענקית הטכנולוגיה הרפואית Siemens Healthineers. קורינדוס מפתחת מערכת רובוטית להליכי צינתור .