ד"ר ראני זננירי

23/09/2020
h
"בטכניון גדלתי. בטכניון הגשמתי את חלומותיי. בטכניון הכרתי את אישתי, אחלאם. בטכניון הרגשתי שווה. בטכניון התבטאתי. בטכניון הצטיינתי. בטכניון בניתי מעגל חברים לכל החיים".
מוזמנים להכיר את ד"ר ראני זננירי, הדוקטור הראשון ממזרח ירושלים בטכניון!
ראני מספר: "גדלתי במזרח ירושלים. סיימתי את התיכון ב-2004, בבית ספר פרטי. עברית הייתה השפה הרביעית בבית הספר – אחרי אנגלית, ערבית וצרפתית. את כמות המילים בעברית שידעתי אז, ניתן היה לספור על כף יד אחת. ההורים שלי, שניהם מורים, ראו בהשכלה כלי להצלחה ודחפו אותנו להישגים ולמצוינות.
כמו שמקובל במזרח ירושלים, הם חשבו שנכון לשלוח אותי ללמוד בירדן. נסעתי לירדן להתעניין באוניברסיטאות אבל לא התחברתי לאווירה הסטודנטיאלית שם.
כשנסעתי לבקר את אחי, שלמד באותה תקופה לתואר שני בטכניון, חל מבחינתי המפנה. הלכנו לאכול פלאפל בזיו וראינו משחק כדורגל בקולנוע של הטכניון. חשבתי שזה ממש כיף שיש באוניברסיטה יש גם קולנוע, גם מגרשי ספורט וגם בר.
בעקבות הביקור התחלתי להתעניין במכינה של הטכניון: איך מישהו כמוני, ללא שפה ועם תעודת בגרות פלסטינאית יכול להתקבל לטכניון? הייתי צריך תוך שבועיים ללמוד לבחינת קבלה בעברית, מתמטיקה וחשיבה כמותית. התקבלתי למכינת עולים חדשים של הטכניון.
ההסתגלות למכינה לא היתה קלה. היו ימים שלמים בהם לא הבנתי מילה ממה שנאמר לי. הייתי מעתיק את השיעור ולומד אותו בבית לאחר מכן בעזרת אחי שתרגם עבורי. בחודשים הראשונים דיברתי רק אנגלית. לאט לאט עברנו לעברית. סיימתי סמסטר ראשון עם ציונים מעולים. כששאלו אותי מאיפה עליתי הייתי אומר" 'ירדתי מירושלים'. בסוף השנה המזכירה התקשרה לוודא שאני בא לטקס הסיום. מסתבר שסיימתי את לימודי המכינה בהצטיינות יתרה.
התקבלתי ללימודי תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו רפואית. את השנה הראשונה סיימתי בהצטיינות וגם מצאתי אהבה חדשה: המתמטיקה. ההצטיינות הפכה לשגרה, והפכתי לסטודנט שמצלמים את תרגילי הבית והמבחנים שלו. למרות ההישגים המעולים, תמיד התביישתי לשאול שאלות בהרצאות ובתרגולים. בכל זאת, פחדתי שיצחקו על המבטא שלי. סיימתי את התואר הראשון בהצטיינות. במהלך התואר התנדבתי להעביר סדנאות לסטודנטים הערבים החדשים במתמטיקה – בערבית.
לקראת סיום התואר, היה קשה למצוא עבודה. נשאלתי לא מעט על הרקע שלי ואיפה גדלתי. הרגשתי שהרקע שלי ממזרח ירושלים הרתיע אנשים מלגייס אותי. החלטתי להמשיך לתואר שני בהנדסת חשמל, במעבדה לרשתות עצביות. המעבר למחקר היה מאתגר ושגרת ההצטיינות אליה התרגלתי נהפכה לקשה יותר. אבל קיבלתי את ההזדמנות עליה חלמתי והפכתי למתרגל בפקולטה למתמטיקה. לשיעור הראשון בחדו״א 2 הגיעו רק שני סטודנטים. אבל לאט לאט סטודנטים נוספים שמעו עליי והצטרפו לשיעורים. זו תחושה מעולה להעביר ידע לסטודנטים.
סיימתי את התואר השני ושוב היה קשה למצוא עבודה. שוב שאלות על הרקע שלי. הפעם חזרתי לירושלים ועם תואר שני בהנדסת חשמל עבדתי בסופר כדי לממן את עצמי. ידעתי שזה זמני ושאני מסוגל להרבה יותר. אחרי שלושה חודשים התקבלתי לתפקיד של נציג מכירות ציוד רפואי במזרח ירושלים ובשטחים. עדיף על סופר. אחרי שמונה חודשים במכירות הבנתי שאני חייב לחזור לעשות דוקטורט. גם כי התגעגעתי לטכניון וגם כי האמנתי שאני מסוגל ליותר
אחרי כמה התייעצויות, עברתי לתחום הביופיזיקה במחקר. האתגר היה מעניין, אני לא ביולוג ולא פיסיקאי.. אבל יש לי ידע בשני התחומים והמחקר נשמע לי מרתק: לחקור מנועים מולקולריים בטכניקה של מולקולות בודדות. תחושת האתגר חזרה וזה היה כיף. חזרתי גם לתרגל מתמטיקה. לא מעט סטודנטים שלי הרימו גבה כשהבינו שאני לא מתמטיקאי, ושאלו מי זה המתרגל אלגברה או מד״ח שמשרדו בפקולטה לביולוגיה. לאחר כמה סמסטרים קיבלתי הוקרה כמתרגל מצטיין מתמיד של הפקולטה למתמטיקה. במחקר הלך טוב. נסעתי לייצג את הטכניון ולהציג את המחקר שלי בכנס בינלאומי בגרמניה. בשדה התעופה זה לא כל כך עבד. אז הצגתי לעובדי הביטחון את המצגת של ההרצאה שלי בגרמניה.
בשנת 2017 סיימתי את התואר השלישי, אחרי 14 שנים בטכניון. הצטיינתי כסטודנט וגם כמתרגל. החלום התגשם. גדלתי בשכונות של מזרח ירושלים עם אנשים שהמרחק בין החלום למציאות גדול בהרבה ממקומות אחרים. תמיד האמנתי שאני מסוגל, ולמרות הקשיים ידעתי שאני מוכן להמשיך. בגיל שמונה עשרה לא ידעתי איך להגדיר את עצמי. היום, בזכות תהליך הצמיחה שלי בטכניון, אני יודע בדיוק מי אני: אני הדוקטור הראשון ממזרח ירושלים בטכניון!"

ד"ר ראני זננירי, בוגר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, הפקולטה להנדסת חשמל והפקולטה לביולוגיה, כיום פיזיקאי בחברת הייטק רפואית אחראי על פיתוח מכשור רפואי.

גאים בך ראני ומאחלים לך המון הצלחה!!