הבוגרים שלנו

חגי ויסברוד, בוגר מחזור ד', מנכ"ל חברת Noyad Biomed.

במסגרת הסטארט-אפ Rescue Heat, פיתח יחד עם ד"ר עמית להבי מדבקה תרמית חדשנית המאפשרת להציל חיים בשדה הקרב (ולא רק…).

קראו על הפיתוח החדשני בלינק >>>

נורה נוסייר־מנסא אחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל

גאים לשתף!
נורה נוסייר-מנסא נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות של ישראל לשנת 2021.
נורה, בוגרת תואר שני בהנדסה ביו-רפואית בטכניון היא המייסדת של חברת נורמי מדיקל, שעוסקת בפיתוח תחליפים לרקמות רכות בגוף.
המשיכי בדרכך!
פעם ראשונה באופן מקוון- טקס קבלת תואר דוקטור.
ברכות חמות לבוגרי הפקולטה:
  •  ד"ר אוהד בוקלמן
  • ד"ר גריגורי זורחוב
  • ד"ר מריה ח'ורי
  • ד"ר שירה לנדאו
  • ד"ר נסמה מזאוי
  • ד"ר לונא ריזק
  • ד"ר ליהי שחר ברמן
  • ד"ר אפרת שמרון
  • ד"ר תום בן אריה
גאים בכם ומאחלים לכם המון הצלחה בהמשך דרככם.
מוזמנים להכיר את ד"ר אריאל פישר, בוגרת הפקולטה, שמצטרפת לסגל הפקולטה.
אריאל, בוגרת MIT, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית והפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הגיעה אלינו אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, שם הייתה במעבדת ביו-תנועה וניהלה מחקרים קליניים במרכז למחקר ליוצאי צבא אמריקאים. במסגרת מחקריה עזרה אריאל לאנשים עם בעיות מכניות בעזרת התקנים רובוטים לבישים ובנוסף הייתה חלק מהארגון למחקר אורתופי הבינלאומי והאמריקאי.
מחקריה של אריאל עוסקים בביומכניקה של תנועה עם גישה מולטידיסיפלינארית להבנת בעיות במערכת שריר-שלד, מכניקה של פציעות ספורט\שחיקה ופיתוח של התקנים רפואיים.
אריאל, ברוכה הבאה לפקולטה ובהצלחה!
"בטכניון גדלתי. בטכניון הגשמתי את חלומותיי. בטכניון הכרתי את אישתי, אחלאם. בטכניון הרגשתי שווה. בטכניון התבטאתי. בטכניון הצטיינתי. בטכניון בניתי מעגל חברים לכל החיים".
מוזמנים להכיר את ד"ר ראני זננירי, הדוקטור הראשון ממזרח ירושלים בטכניון!
ראני מספר: "גדלתי במזרח ירושלים. סיימתי את התיכון ב-2004, בבית ספר פרטי. עברית הייתה השפה הרביעית בבית הספר – אחרי אנגלית, ערבית וצרפתית. את כמות המילים בעברית שידעתי אז, ניתן היה לספור על כף יד אחת. ההורים שלי, שניהם מורים, ראו בהשכלה כלי להצלחה ודחפו אותנו להישגים ולמצוינות.
כמו שמקובל במזרח ירושלים, הם חשבו שנכון לשלוח אותי ללמוד בירדן. נסעתי לירדן להתעניין באוניברסיטאות אבל לא התחברתי לאווירה הסטודנטיאלית שם.
כשנסעתי לבקר את אחי, שלמד באותה תקופה לתואר שני בטכניון, חל מבחינתי המפנה. הלכנו לאכול פלאפל בזיו וראינו משחק כדורגל בקולנוע של הטכניון. חשבתי שזה ממש כיף שיש באוניברסיטה יש גם קולנוע, גם מגרשי ספורט וגם בר.
בעקבות הביקור התחלתי להתעניין במכינה של הטכניון: איך מישהו כמוני, ללא שפה ועם תעודת בגרות פלסטינאית יכול להתקבל לטכניון? הייתי צריך תוך שבועיים ללמוד לבחינת קבלה בעברית, מתמטיקה וחשיבה כמותית. התקבלתי למכינת עולים חדשים של הטכניון.
ההסתגלות למכינה לא היתה קלה. היו ימים שלמים בהם לא הבנתי מילה ממה שנאמר לי. הייתי מעתיק את השיעור ולומד אותו בבית לאחר מכן בעזרת אחי שתרגם עבורי. בחודשים הראשונים דיברתי רק אנגלית. לאט לאט עברנו לעברית. סיימתי סמסטר ראשון עם ציונים מעולים. כששאלו אותי מאיפה עליתי הייתי אומר" 'ירדתי מירושלים'. בסוף השנה המזכירה התקשרה לוודא שאני בא לטקס הסיום. מסתבר שסיימתי את לימודי המכינה בהצטיינות יתרה.
התקבלתי ללימודי תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו רפואית. את השנה הראשונה סיימתי בהצטיינות וגם מצאתי אהבה חדשה: המתמטיקה. ההצטיינות הפכה לשגרה, והפכתי לסטודנט שמצלמים את תרגילי הבית והמבחנים שלו. למרות ההישגים המעולים, תמיד התביישתי לשאול שאלות בהרצאות ובתרגולים. בכל זאת, פחדתי שיצחקו על המבטא שלי. סיימתי את התואר הראשון בהצטיינות. במהלך התואר התנדבתי להעביר סדנאות לסטודנטים הערבים החדשים במתמטיקה – בערבית.
לקראת סיום התואר, היה קשה למצוא עבודה. נשאלתי לא מעט על הרקע שלי ואיפה גדלתי. הרגשתי שהרקע שלי ממזרח ירושלים הרתיע אנשים מלגייס אותי. החלטתי להמשיך לתואר שני בהנדסת חשמל, במעבדה לרשתות עצביות. המעבר למחקר היה מאתגר ושגרת ההצטיינות אליה התרגלתי נהפכה לקשה יותר. אבל קיבלתי את ההזדמנות עליה חלמתי והפכתי למתרגל בפקולטה למתמטיקה. לשיעור הראשון בחדו״א 2 הגיעו רק שני סטודנטים. אבל לאט לאט סטודנטים נוספים שמעו עליי והצטרפו לשיעורים. זו תחושה מעולה להעביר ידע לסטודנטים.
סיימתי את התואר השני ושוב היה קשה למצוא עבודה. שוב שאלות על הרקע שלי. הפעם חזרתי לירושלים ועם תואר שני בהנדסת חשמל עבדתי בסופר כדי לממן את עצמי. ידעתי שזה זמני ושאני מסוגל להרבה יותר. אחרי שלושה חודשים התקבלתי לתפקיד של נציג מכירות ציוד רפואי במזרח ירושלים ובשטחים. עדיף על סופר. אחרי שמונה חודשים במכירות הבנתי שאני חייב לחזור לעשות דוקטורט. גם כי התגעגעתי לטכניון וגם כי האמנתי שאני מסוגל ליותר
אחרי כמה התייעצויות, עברתי לתחום הביופיזיקה במחקר. האתגר היה מעניין, אני לא ביולוג ולא פיסיקאי.. אבל יש לי ידע בשני התחומים והמחקר נשמע לי מרתק: לחקור מנועים מולקולריים בטכניקה של מולקולות בודדות. תחושת האתגר חזרה וזה היה כיף. חזרתי גם לתרגל מתמטיקה. לא מעט סטודנטים שלי הרימו גבה כשהבינו שאני לא מתמטיקאי, ושאלו מי זה המתרגל אלגברה או מד״ח שמשרדו בפקולטה לביולוגיה. לאחר כמה סמסטרים קיבלתי הוקרה כמתרגל מצטיין מתמיד של הפקולטה למתמטיקה. במחקר הלך טוב. נסעתי לייצג את הטכניון ולהציג את המחקר שלי בכנס בינלאומי בגרמניה. בשדה התעופה זה לא כל כך עבד. אז הצגתי לעובדי הביטחון את המצגת של ההרצאה שלי בגרמניה.
בשנת 2017 סיימתי את התואר השלישי, אחרי 14 שנים בטכניון. הצטיינתי כסטודנט וגם כמתרגל. החלום התגשם. גדלתי בשכונות של מזרח ירושלים עם אנשים שהמרחק בין החלום למציאות גדול בהרבה ממקומות אחרים. תמיד האמנתי שאני מסוגל, ולמרות הקשיים ידעתי שאני מוכן להמשיך. בגיל שמונה עשרה לא ידעתי איך להגדיר את עצמי. היום, בזכות תהליך הצמיחה שלי בטכניון, אני יודע בדיוק מי אני: אני הדוקטור הראשון ממזרח ירושלים בטכניון!"

ד"ר ראני זננירי, בוגר הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, הפקולטה להנדסת חשמל והפקולטה לביולוגיה, כיום פיזיקאי בחברת הייטק רפואית אחראי על פיתוח מכשור רפואי.

גאים בך ראני ומאחלים לך המון הצלחה!!
ברכות חמות לבוגרת הפקולטה נורה נסייר ולצוות הסטארט-אפ החיפאי NURAMI MEDICAL על גיוס ההון!
נורה מייסדת שותפה ומנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת Nurami Medicalסטארט-אפ שמפתח טכנולוגית הנדסת רקמות עבור התחום הנוירו-כירורגי.
בחברה אומרים כי ההון שגויס ישמש את החברה להשלמת ניסוי קליני ב-ArtiFascia והגשת המוצר לאישורי רגולציה בארה”ב ואירופה.

הסטארטאפ הישראלי OutSense, המפתח מכשיר IoT לניתוח צואה ושתן, הודיע על השלמת סבב גיוס A בסך 2.2 מיליון מקרן Peregrine Ventures.
טכנולוגיה זו מנטרת באופן קבוע את הפרשות המטופל ומספקת התראות אוטומטיות לצוותים רפואיים במוסדות רפואיים ובקהילה, מה שימנע הגעה מיותרת של נבדקים למרפאות השונות לצד חיסכון בזמן, עלויות וחשיפה לזיהומים.
מנכ”לית OutSense, יפעת שלום, מסבירה כי הרעיון למוצר הגיע משילוב של מדע בדיוני והחיים האמיתיים. “הרעיון הראשוני עלה כאשר ישי אתר (היזם שמאחורי הפיתוח, א.א.) צפה בסרט מד”ב בשם ‘האי’, בו חיים בני אדם במתקן מתקדם שבו מנוטרות היציאות הביולוגיות בשירותים באופן רציף”.

מצרפים מספר טיפים מהבוגרים הטריים של הפקולטה, שמאחלים לסטדנטים החדשים – שנת לימודים פורייה ומוצלחת!

שנת הלימודים תשפ"א החלה בהוראה מרחוק ובסימן זינוק במספר הסטודנטים בפקולטה. מעל 170 סטודנטים חדשים החלו ללמוד לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית בטכניון. אנו מאחלים לכולם הצלחה ושמחים להציג את הטיפים שנתנו הבוגרים הטריים של הפקולטה, מנסיונם כסטודנטים. אתם מוזמנים לקרוא וליישם.

לוחמת המפרץ – ד"ר ליהי ברמן-שחר

ד"ר ליהי שחר ברמן, בוגרת שלושה תארים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, כיום עמיתה בתכנית ממשק של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ופעילה חברתית סביבתית.

ליהי מספרת: "במהלך התואר הראשון בהנדסה ביו-רפואית, התנדבתי בתכנית קמפוס ירוק ושם הכרתי את בן זוגי, דותן ברמן. כילדה שגדלה ליד הכנרת, הפרויקט הראשון שיזמתי והובלתי היה התקנת חסכמים בכל ברזי הטכניון. בהמשך הצטרפתי למגמה ירוקה בפעילות נגד התעשייה הפטרוכימית.

לאחר סיום התואר הראשון עבדתי שלוש שנים כמהנדסת מחקר ופיתוח בהיי-טק וחזרתי ללימודים גבוהים. מתוך העניין שלי במה שקורה במפרץ חיפה, חיפשתי מעבדה העוסקת במערכת הנשימה, והצטרפתי למעבדה של פרופ' ג'וזואה שניטמן.

במהלך התואר השני והשלישי הובלתי את הפעילות של ארגון מגמה ירוקה בחיפה. השתתפתי במעל 100 אייטמים בתקשורת, הרציתי במעל 100 חוגי בית, יחד עם חברי ארגנתי הפגנות ופעילויות ציבוריות ועבדתי באופן אינטנסיבי מול מקבלי ההחלטות ברמה המקומית וברמה הארצית.

את כל הפעילות שלי עשיתי בגיבוי מלא של המנחה שלי, פרופ' ג'וזואה שניטמן, שהמוטו שלו היה 'תעשו מה שאתם רוצים, כל עוד אתם מתקדמים במחקר'. זכור לי אפילו אירוע אחד, בו ג'וזואה דחה פגישה של קבוצת המחקר בשעה כדי לאפשר לי להשתתף בהפגנה ברחבת בית המשפט המחוזי לסגירת מיכל האמוניה".

ליהי נבחרה בשנת 2019 כאחת הנשים המשפיעות בישראל ע"י עיתון גלובס, ואף זכתה בפרס נחמה ריבלין לקיימות, יחד עם חבריה וחברותיה למאבק, פעילי הסביבה בחיפה.

כיום ליהי עושה פוסט-דוקטורט במסגרת תכנית 'ממשק' של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה – תכנית המאפשרת לבעלי תואר שלישי להשתלב בתפקידי ייעוץ במשרדי ממשלה ובכך להשפיע על המדיניות שלה.

"במסגרת תכנית ממשק אני עושה התמחות ברשות מקרקעי ישראל, שם אני מקדמת את התכנית לסגירת בתי הזיקוק ומתכללת את היערכות משק האנרגיה לכך. בנוסף, בסוף יוני תעלה לערוץ הוט 8 סדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים מאת היוצר אורי רוזנווקס המלווה את הפעילות האקטיביסטית של חבריי ושלי בשלוש השנים האחרונות".

היזם שהפך מוצר להצערת העור למסכה בלתי נראית - ישי אתר

ישי אתר, בוגר תואר שני בפקולטה ויזם ותיק בתחום מדעי החיים, הקים את חברת BioChange – Regenerating life המפתחת טכנולוגיה חדשנית לשיקום רקמות (regenerative medicine) והצערת העור.

עם התפרצות הקורונה, החליטו ב-BioChange להתגייס ופיתחו מוצר המיועד להקטנת סיכויי ההידבקות וההדבקה בוירוס.

כשהחלה מגפת הקורונה, ניסתה ביוצ'יינג', כמו חברות רבות בישראל, לחשוב איך לעזור. התוצאה – מוצר לריסוס בתוך האף והפה, המבוסס על הטכנולוגיה של החברה ומקטין את סיכוני ההידבקות וההדבקה.

אתר: "אנחנו קוראים לזה ה-Bio Wall, כמו Firewall. הוא מתפזר על הדפנות הפנימיות של האף והפה ומייצר שכבה אלסטית דקה המהווה הגנה מפני חדירת וירוסים או מזהמים אחרים לגוף. מעין מסכה פנימית לאנשים שלא רוצים ללכת עם מסכות. זה מחזיק שם כמה שעות ואפשר להשתמש בזה כשעולים לטיסה או מגיעים לפגישה. בנוסף לקורונה, מוצר כזה יכול לעזור גם נגד מחלות נשימתיות אחרות ואפילו אלרגיות".

זה לא מפריע לנשום? "לא, אני עצמי ניסיתי ובקושי הרגשתי את זה". בכל זאת, החברה מתכננת ניסוי. "אנחנו חושבים שזה עובד, אז למה שזה לא יהיה מוכח?", אומר אתר. "כנראה נוציא את הפיתוח לחברת ספין אוף, כי ביוצ'יינג' עוסקת ברפואה רגנרטיבית ותמשיך במיקוד הזה".

ביוצ’יינג’

הוקמה בשנת 2015 על ידי ישי אתר, המשמש גם כמנכ"ל. פיתחה מוצר לחידוש תאי העור, ועל בסיס הטכנולוגיה שלו פ יתחה מוצר נוסף למניעת הדבקה והידבקות בקורונה.

כך מדפיסים ידיים רובוטיות לילדים בתלת-ממד – יאיר הרבסט ושונית פולינסקי

מיזם משותף של הטכניון ועמותת Haifa3D מייצר תותבות חכמות לילדים בהדפסה תלת-ממדית. "מילדים נחבאים אל הכלים הם הופכים לגיבורי-העל של הכיתה"

יאיר הרבסט ושונית פולינסקי, בוגרי הפקולטה וכעת דוקטורנטים במעבדת פרופ' אלון וולף לביורובוטיקה וביומכניקה בהנדסת מכונות, מספרים על המיזם שהחל כפרוייקט גמר בתואר הראשון בהנדסה ביו-רפואית והתפתח למיזם רב-תחומי מעורר השראה.

חיבור בין חוקרים בטכניון לעמותת Haifa3D הוביל לייצור של ידיים רובוטיות לילדים קטועי יד במסגרת "תנו לי יד בתלת-מימד".

ילדים קטועי יד אינם זכאים בישראל לידיים תותבות חכמות אלא רק לפרוטזות אסתטיות שאינן מסייעות להן מבחינה תפקודית. הפרויקט המשותף ממלא את החוסר הזה ומספק לילדים – ללא תשלום – ידיים המותאמות להם אישית.

פרופ' יורם פלטי "אמרו לי, למה ללכת לסרטן הכי קשה, אך האמנתי בטכנולוגיה"

האונקולוגים לא תמיד פרגנו, הרבה גבות הורמו, אבל טכנולוגיית השדות החשמליים שהמציא פרופ' יורם פלטי לטיפול בסרטן המוח משיגה תוצאות מרשימות וייתכן שתהיה אפקטיבית גם בסוגי סרטן נוספים. החברה שהקים, נובוקיור, כבר שווה היום 1.1 מיליארד דולר בנאסד"ק. עכשיו פלטי בן ה-78 שועט לעבר היעד הבא: שדות חשמליים כתחליף לאנטיביוטיקה